איך קבלתי החלטה להפוך משכירה לעצמאית בגיל 40


1 דקות קריאה

בפוסט הראשון שלי, תיארתי לכם את התחלת דרכי בעולם בהמסחר האלקטרוני. מאיביי לאמזון, דרך הנפילה הראשונה שהיתה לי באמזון.קום ואחכ סיפרתי לכם על העליות והירידות במסחר באמזון. אז אחרי תקופה שמכרתי באמזון, וכבר הצלחתי לייצר משכורת מכובדת מהמסחר האלקטרוני, כאשר עברתי שנה מאוד עמוסה בה חוץ מלעבוד, לא היה לי יותר מדי פנאי. בבוקר עבדתי כשכירה – אשת מכירות שטח, בארבע וחצי לקחתי את הילדים שלי מהגן, וב-8 כשהם הלכו לישון, התחילה "משמרת אמזון" שהמשיכה בד"כ עד 12 בלילה. זה היה תובעני מאוד, והרגשתי שאני לא מסוגלת יותר לעמוד בעומס. בקשתי בעבודה שלי לרדת ל-3 ימי עבודה, כדי להשתלט יותר טוב על העבודה באמזון ולשמחתי הבוס שלי הסכים. גם כשירדתי ל-3 ימי עבודה בשבוע כשכירה, הבנתי שהמצב הזה לא כ"כ טוב לי, כי אני לא באמת יכולה להגדיל את העסק שלי בצורה הזאת. הגיע הזמן בעצם, שהייתי צריכה לקבל החלטה האם לצאת לעצמאות מוחלטת ולעזוב את העבודה כשכירה או לוותר על המסחר האלקטרוני, כי לעבוד בשתי עבודות היה בעיני חוסר מיקוד, ומי כמוני יודעת כמה מיקוד מהווה מפתח להצלחה.

 האם לעזוב את העבודה כשכירה ולצאת לעצמאות יהיה הדבר הנכון לעשות?

ההחלטה האם לעזוב את העבודה כשכירה היתה מאוד קשה עבורי, וההתלבטות ארכה לי חודשים ארוכים. העבודה שלי היתה עבודה חלומית עם משכורת מעולה, רכב צמוד, עבודה גמישה ועם בוס נפלא שמאוד אהבתי ונתן לי מרחב תמרון. הייתי מאוד מחוברת ללקוחות שלי. העבודה הזאת נתנה לי עוגן יציב. רואה החשבון שלי ייעץ לי לא לעזוב את העבודה, הוא אהב  את היציבות שהמשכורת נותנת לי, וחשב שלעזוב את העבודה לא יהיה צעד שנכון לעשות. אני מצידי, מאוד רציתי לגדול בעולם המסחר האלקטרוני, ולא יכולתי לעשות את זה, כי הזמן שהקדשתי לכך היה מוגבל, וכתוצאה מכך לא היתה לי אפשרות לגדול כעצמאית.

מבחינה הגיונית, אני חושבת שזה באמת לא היה נכון לעזוב את העבודה. העבודה שלי היתה מצוינת מכל הבחינות, אבל הרגשתי שאין לי יותר לאן להתקדם. אף פעם לא רציתי להיות מנהלת, כי זה דרש יותר שעות ומחוייבות יותר גדולה, ואני תמיד רציתי להיות אמא שנמצאת עם הילדים שלי, אחרי שהם מסיימים את המסגרות. אני גדלתי עם אמא מורה שתמיד היתה בבית, וראיתי ילדים אחרים שהיו ילדי מפתח. לא רציתי שהילדים שלי יהיו ילדי מפתח. היה לי מאוד חשוב לעבוד בעבודה שאני תמיד אהיה בבית כשהם חוזרים מהמסגרות. עבדתי בתחום השילוח כבר 10 שנים, ולמרות שאהבתי אותו, הרגשתי שאני יכולה להתפתח הרבה יותר ושמיציתי את התחום. ידעתי שאמזון הוא עסק בלתי יציב בגלל העובדה שהחשבונות שם יכולים להסגר כל רגע, כמו שסיפרתי בפוסט על חסימת החשבון, בנוסף הייתי על סף גרושין. כלומר, לעבור להיות עצמאית בעסק בלתי יציב ולגדל 2 ילדים קטנים כמעט לבד, לא נשמע כמו ההחלטה הכי נבונה לעשות. ולמרות חוסר ההגיון, תמיד הייתי אדם שהולך אחרי הלב ופחות אחרי ההיגיון. משהו בער בי. הרגשתי שאני חייבת לממש את הרצון הזה שהיה לי תמיד להיות עצמאית, עם כל הסיכון שהיה כרוך בכך, ואמנם הבנתי שהיה סיכון מאוד גבוה, אז כמו החלטות אחרות שלקחתי בחיי, החלטתי ללכת אחרי הלב :)

איך הפכתי משכירה לעצמאית, התגרשתי ועברתי עיר בחודש אחד.

אני לא אשכח שהתיעצתי באותו זמן עם איש עסקים מאוד מצליח בקנה מידה בינלאומי, וסיפרתי לו על ההתלבטות שלי האם לצאת לעצמאות. הסברתי לו גם את הסיכונים הכרוכים בכך. הוא אמר לי, אם זה בוער בך, לכי על זה. שאלתי אותו, אבל מה לגבי הסיכון? אם אפסיד כסף? אם יסגרו לי את החשבון באמזון? הוא אמר, גם אני בתחילת דרכי הפסדתי כמה מיליונים, אבל התגברתי על זה והמשכתי הלאה. אנשים שהחיידק להיות עצמאי בוער בהם, בד"כ חייבים לממש אותו, זה מין משהו שלא נותן לך מנוח עד שאתה עושה אותו. משהו במילים שאמר דחף אותי לעשות את הצעד. אבא שלי כל הזמן אמר לי, ההחלטה זה החלק הכי מורכב. ברגע שתקבלי את ההחלטה, אח"כ היישום פשוט יותר,והוא אכן צדק. אז התקבלה ההחלטה, ובחודש אחד, עזבתי את העבודה כשכירה, התגרשתי ועברתי לעיר אחרת. לא יודעת למה עשיתי הכל באותו זמן, ככה יצא.

משבר גיל ה-40 או שמא הזדמנות חדשה להתפתח?

אומרים שגיל ה-40 מביא איתו משבר. אני הרגשתי בדיוק הפוך, שהכל נפתח אצלי. שמעכשיו אני אעשה רק מה שאני באמת רוצה. אם כבר עברתי כמעט חצי מהחיים, זה העלה אצלי שאלות כמו: מה השגתי עד היום, מה היעוד שלי בחיים, והמדד החדש היה: אם אמות מחר, האם אצטער על משהו שלא עשיתי. החלטתי מאותו זמן, שכל החלטה תתקבל במענה על השאלה הזאת. אם פעם , יותר חשבתי על מה יגידו ומה יחשבו, היום פחות ופחות זה מעניין אותי, כי הבנתי שבסופו של דבר, אני לא רוצה למות יום אחד ולהצטער על דברים שלא עשיתי. החשיבה הזאת הפכה את הדברים להרבה יותר פשוטים כשצריך לקבל החלטה.

 לא מזמן, יצא לי לראות את הסדרה "שטיסל" (מומלץ, אם לא ראיתם) והיה שם משפט שמאוד אהבתי – "כשעושים את הדבר הנכון, אחד הסימנים זה שהלב שמח". מאוד התחברתי, כי זאת לגמרי הדרך שלי.

היום, במבט לאחור, שנה וחצי אחרי, יכולה להגיד שאני מאוד שמחה על ההחלטה שבצעתי. הדרך לא תמיד קלה, ויש מהמורות, אבל ההחלטה שלקחתי אכן היתה ההחלטה הנכונה.


עוד לא נרשמתם לניוזלטר שלי?

פעם בשבועיים אני שולחת מייל עם עדכון של פוסטים חדשים בנושא הבלוג, מוזמנים להרשם בלינק בטופס שיופיע מצד ימין או בתחתית הדף, היכן שיש אפשרות להזין אימייל, וכך תדעו על הפוסטים החדשים ראשונים.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.